<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער ג'</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ובעיר שנהגו ששני סופרים מקבלים עדות העדים וחותמין הסופרים איך באו פלוני ופלוני והעידו שלוה פלוני מפלוני, (ו)גובין על פי אותו שטר. בתשובה לרשב"א, ונכון.
<h2>דף כה:</h2>
היה יודע לו עדות, עד שלא נעשה גזלן, וחזר בתשובה, כשר. והתשובה, המחוייב במלקות ילקה, והשאר משידעו שחזרו מדרכם הרעה, פרק זה בורר.
<h2>דף כט.</h2>
תחלתו בכשרות וסופו בכשרות כשר. תחלתו וסופו בפסלות פסול אע"פ שהיה כשר באמצע. תחלתו בפסלות, אע"פ שסופו בכשרות, פסול, כ"כ הרי"ף פ' זה בורר. ומי שציוה בשעת מיתה בפני קרוב ורחוק מבניו, לדעת הגאון כשר, דלסוף לבניו אינם קרובים כשחלה הצוואה. ורי"ף פוסל, כיון דהוו פסילי במסירת העדות בתחלה. ולגבי פסלות עבירה או קורבה דין זה, אבל פסול מחמת הנאה מסתלק גופו ודי כדלעיל. ומי שהיה יודע עדות לקרובו, ונסתלק אותה קורבא מאותו ממון, כשר.
<h2>דף לד:</h2>
וקבלת עדות הוי כמו תחלת דין. ואין מקבלים עדים בלילה, ואם קבלו אין דנים על פי אותה קבלה, ואם דנו ג"כ הדין בטל.
